למה דיסקים SAS ולא SATA ?
דיסקים מסוג SAS מהווים אלטרנטיבה לביצועים גבוהים ואמינים הרבה יותר מאשר כונני SATA. כל מערכת מחשוב איכותית ומקצועית חייבת להיות מושטתת באופן חד משמעי על כונני SAS, כאשר היתרון הכספי בבחירת דיסק מסוג SATA הוא זניח בסופו של דבר.
דיסקים מסוג SAS משלבים יכולות של רוחב פס ומהירות תעבורת נתונים גבוהים יותר ובמקביל אמינותם גבוה יותר (MTBF) וקצב שגיאות לקריאה שלהם (URE) נמוך בסדר גודל.
יתרונות של דיסק SATA באים לידי ביטוי במחיר זול יותר ובנפח אחסון גדול יותר.
שימו לב, ישנם ספקי שירותים שיצהירו שמערך האחסון שלהם מבוסס על דיסקים מסוג SAS כאשר בפועל הדיסקים הם מסוג NL-SAS. דיסקים אילו נקראים לפעמים גם “enterprise SATA”. דיסקים מסוג NL-SAS הם בבסיס דיסקים מסוג SATA לכל דבר ועניין כאשר הפרוטוקול ומחבר התקשורת הוסב לטכנולוגיית SAS תכונה הנותנת להם שיפור קל בביצועים אך עדיין מבחינת אמינות ומהירות משאיר את אותם דיסקים בקטגוריית SATA.
בבואכם לבחור שרת וירטואלי או VPS רצוי ומומלץ לבחור בשרת עם דיסקים SAS ולא NL-SAS או SATA. לדעתי אסור להתפשר בנקודה זאת, אם ביצועים ואמינות חשובים לכם. המחשבה שלכם שזה לא משנה כי ספק השירות אחראי והתחייב לשירות אמין תהיה בסופו של דבר בעוכריכם, מכיוון שזה בלתי אפשרי עם SATA כפי שיוסבר להלן, ומי שבסופו של דבר ישלם את המחיר זה אתם הלקוחות.
כמו כן רצוי, ואני ממליץ בחום, לבחור בשרתים שמערך האחסון שלהם מורכב ממערך דיסקים ברמה 6 או 10, במיוחד למקרה של התאוששות מקריסת דיסקים שאף ספק שירות לא חסין מהם. בדכ”ל יהיה לכם קשה למצוא ספקי שירות כאלו עקב התחרותיות הרבה והלחץ להורדת עלויות ומחירים.
מקרה קלאסי של שרת עם מערך דיסקים ברמה 5
מערך דיסקים ברמה 5 הוא מערך שבו ברמת הבלוק, באחד מהדיסקים של אותו מערך מאוחסן מידע יתיר (PARITY) המשמש לגיבוי במקרה שאחד מהדיסקים כשל. בעבודה נורמלית קורים מקרים שקריאה מדיסק כלשהו נכשלת. במקרים אלו בקר הדיסקים יודע לשחזר את המידע בזמן אמת באמצעות חישוב אלגורתמי אודות לאותו מידע יתיר.
במקרה שבו דיסק שלם כשל, בקר הדיסקים בגלל יתרות המידע יודע לשחזר את כל המידע לדיסק תקין חדש. במקרים בהם קיים דיסק לגיבוי חם (HOT SPARE) פעולת השחזור תתחיל אוטומטית מייד עם קרות התקלה. נהוג לחשוב שבזמן השחזור אסור שיהיה כשל בדיסק נוסף (שהסיכוי לכך הוא בדכ”ל נמוך מאד). אך לא כך הדבר, ורמת הסיכון היא גבוה בהרבה. מספיק שגיאת קריאה אחת בודדת (שבזמן פעולה תקינה אין לה משמעות) שתביא לכשלון מיידי של השחזור ובעקבותיו כל מערך הדיסקים נהרס כליל וללא יכולת שחזור.
כאשר קיים מערך דיסקים גדול מסוג SATA עם נפח גבוה הסיכוי שתהליך השחזור יגמר בהצלחה הוא נמוך. כאשר הדיסק הוא מסוג SATA איכותי, המפרט יראה על קצב שגיאות קריאה של 1015. בחישוב מתמטי על מערך של 7 דיסקים בנפח 2TB תווצר שגיאת קריאה בממוצע פעם בכל משיכת מידע בסך 12TB. לכן בדוגמא זו הסיכוי שבזמן שחזור תווצר שגיאה בקריאה וכל המערך יהרס וכל החומר יאבד הוא 10%. במקרה של כונן SATA פשוט ולא איכותי, קצב השגיאות יהיה 1014 והסיכוי להרס המידע בחישוב סטטיסטי יהיה 55%.
במקרה של דיסקים מסוג SAS קצב השגיאות יורד בסדר גודל ל 1016 והסיכוי לכשלון השחזור שואף לאפס, כך שבמקרה של SAS לא רק שההסתברות לתקלה בדיסק נמוכה משמעותית (MTBF של 1.6 מליון שעות לעומת 1.2 מליון שעות) גם אם קרתה התקלה הסיכוי לבצע פעולת שחזור תקינה מובטחת ברמה גבוה.
חשוב גם לדעת שבזמן השחזור באופן טבעי רמת הביצועים יורדת משמעותית. עם דיסקים SATA זמן השחזור יקח במקרה הטוב כמה ימים בודדים ויכול במקרה הקיצון לקחת אפילו עד חודש (כתלות בגודל המערך ונפח הדיסקים). במקרה של דיסקים SAS גם בגלל נפח קטן יותר וגם בגלל מהירות גבוהה יותר זמן השחזור יקטן בכמה מונים.